רומי הנסיכה הקטנה שלנו נולדה במשקל 2.900 ק"ג ב-13:00 בצהריים של ה-13.6.19, בבית חולים תל השומר והפכה אותנו למשפחה מאושרת של 4 נפשות ♡ מסע מופלא של 9 חודשים מסתיים עם המתנה הכי גדולה שיש. זהו יומן הלידה שלי.

בין היסטוריה להיסטריה

אי שם בשנת 2016, כשהייתי בהיריון הראשון שלי עם מיה, הודיעו לי בשבוע 36 בהפתעה: "את הולכת לעבור ניתוח קיסרי". חיכינו מס' שבועות שהתינוקת תתהפך, אבל זה פשוט לא קרה. ההתמודדות הייתה מאוד קשה. ממחשבות של מה עשיתי לא בסדר ועד החיפושים ברחבי הרשת למה עושים במצב כזה.

לאט לאט (אבל לא יותר מדי לאט, בכל זאת שבוע 36…) הגיעה ההפנמה שניתוח קיסרי הוא המהלך הנכון במצב הזה. אחרי שהייתי תחת מעקב יומיומי ואפילו אושפזתי למעקב צמוד יותר, נקבע לי תאריך 9.6.19 לניתוח בתל השומר, שם הכרתי את פרופ' שלי מזעקי ומשם הכל היסטוריה.

לגבי מזעקי, לא ברור מה הוא יותר – מקצועי או מקסים, אנושי, קשוב ואדיב. מזעקי היה מי שנסך בי רוגע, שהכל יעבור בשלום – וכך היה, למרות שאני יכולה להאריך במילים ולכתוב על הקושי של לגדל ילדים ועל אחת כמה וכמה אחרי קיסרי –  לפחות בהיבט של הניתוח, הכל עבר חלק.

פאסט פורוורד למיקונוס

כשנתיים לאחר מכן, בשלהי קיץ 2018, כשאני רצה מתצוגה אחת לשנייה, טסה מהשקה להשקה ומרגישה שאני מגשימה את מה שתמיד חלמתי לעשות – החלטתי שאני מוכנה לעבור את זה שוב. טסנו לחופשה במיקונוס, כשחזרנו כבר ידעתי. הרגשתי את זה. אומרים שאמהות תמיד מרגישות את זה מבפנים. החלטתי על דעת עצמי להפסיק לשתות יין ולהכיל על עצמי את כל המגבלות שקשורות באוכל.

2-3 שבועות אח"כ עשיתי בדיקה וזה נהיה רשמי. בפעם השנייה, הייתי צריכה לשלב את ההיריון גם עם להיות אמא למיה (ועל הדרך לגמול אותה מחיתולים ומחלב) וגם לעבוד עד הדקה ה-90. אין ספק, הדרך לא הייתה קלה…

קיסרי או לא קיסרי: THAT IS THE QUESTION

אחרי שבהיריון הראשון עם מיה עברתי ניתוח קיסרי בגלל שמיה לא התהפכה, הייתי צריכה להחליט החלטה לא פשוטה: אם לנסות לידה טבעית (בסיכון מוגבר) או לעבור ניתוח קיסרי שוב. השילוב של ההמלצה של הרופא המלווה שלי (שכן לעבור קיסרי) והפחד מן הלא נודע הכריעו. החלטתי לעבור שוב ניתוח קיסרי על כל המשמעויות.

יש שיגידו שהייתי צריכה לנסות לידה טבעית, אני חושבת שזה גם המקום להגיד שכל אישה צריכה ללכת עם מה שהיא מאמינה בו. ואין נכון או לא נכון.

מה שבטוח, מהרגע שהחלטתי ידעתי בדיוק איפה זה הולך לקרות- שיבא תל השומר. בשיבא משתמשים בשיטה חדשה לסגירת חתך הניתוח, עם תפרים תת-עוריים ודבק. אין יותר סיכות. לא צריך להסיר את התפרים, אפשר להתקלח והתוצאה נראת טוב.

החלטתי גם שהפעם בניגוד להיריון הראשון, נזמין לנו מקום במלונית ושמתי לעצמי מטרה לעבור למלונית כמה שיותר מהר (ובכלל לחזור לעצמי…)

ימים מרגשים

סביב תאריך הניתוח הייתה אי ודאות, מי שמכיר אותי יודע שמצבים כאלו מלחיצים אותי. בסוף נקבע לי תאריך ב 13.6.19. הגעתי יום קודם לכן ליחידת הניטור בתל השומר. ביחידת הניטור, פגשתי את חביבה – מיילדת שכמו השם שלה מרמז, מאוד מסבירת פנים. חביבה עברה איתי על כל הפרטים, ענתה לי על כל השאלות והרגיעה איפה שצריך.

בשיבא יולדות בריאות שעברו הדרכה מוקדמת יכולות לעבור ניתוח קיסרי ידידותי, המאפשר מגע צמוד עם התינוק כבר במהלך הניתוח. מייד עם הוצאת התינוק מרחם אמו, מניחים אותו על החזה וממשיכים בניתוח.

שוחררתי הבייתה במהרה וידעתי שאני חוזרת שוב למחרת ליום הגדול.

THE BIG DAY

ביום חמישי התייצבתי ב 5:30 בבוקר במחלקת היולדות. היחס של הצוות היה מדהים וסבלני. ספרתי את השעות והלכתי סביב החדר, עד שלקראת 13:00 העבירו אותי לחדר הניתוח. נפרדתי מבעלי (הוא יצטרף אלי אחרי ההרדמה בחדר הניתוח) ומהמשפחה.

מסע מופלא של 9 חודשים מסתיים עם המתנה הכי גדולה שיש. רומי נולדה! אולי זה היה העובדה שידעתי לקראת מה אני הולכת, או שידעתי שאני ביידים טובות, אבל הניתוח עבר הרבה יותר חלק ממה שזכרתי בפעם הראשונה! ההתאוששות הייתה מדהימה ועוד באותו ערב הצלחתי ללכת וכבר ביום שישי למחרת עברתי למלונית של תל השומר.

גן עדן של יולדות

כאמור עוד בזמן ההיריון החלטנו שהפעם הולכים למלונית. חברות שלי שהמליצו על המלונית אמרו לי: "חכי חכי, נדבר אחרי המלונית ורק אז תביני…" כמו שהן צדקו! כשאני מסתכלת אחורה על כל מהלך ההיריון, אם יש רק מקום אחד, ופרק זמן אחד, שמציף אותי בנעימות אלו הימים שהתארחתי במלונית.

למרות שקבלתי המון תמיכה ועזרה במחלקת היולדות, אין כמו הנוחות במלונית.

הגעתי לגן עדן של יולדות. באופן אישי מה שנתן לי את התחושה הנעימה (חוץ מהמיטה המפנקת כמובן) והבטוחה ביותר היו הצוות המקצועי והמחבק בתינוקיה, אוכל טעים ובריא וכמובן כל צוותי ההדרכה (כן גם בלידה שנייה.. תמיד טוב לרענן) והכל בתנאי מלון חמישה כוכבים. החדר היה מדהים, מרווח, מעוצב לעילא. עובדה זו מאוד הקלה על הביקורים ובאותו סופ"ש הגיעו בזה אחרי זה כל קרובי המשפחה והחברים.

זו הזדמנות להגיד תודה לכל הנשים המהממות האלה שמלוות כל יום, כל שעה וכל דקה יולדות! תודה ענקית על הסבלנות, העזרה, התמיכה והרצון לעזור עם כל בקשה וגחמה. אני מביטה בתמונות ומוצפת שוב באהבה, האיכפתיות ובהבנה יוצאת דופן שהן הרעיפו עליי. בזכות הצוות, הכל נראה פשוט יותר. יולדת בקרוב? אל תוותרי!